ימים לא פשוטים עוברים על העולם כולו.
מגיפה עולמית מטילה את חיתתה על כל מדינות העולם ועל ישראל בתוכן.
הפחד מהמחלה והצורך להישמר ממנה , הביאו לשינויים יסודיים בכל תחומי החיים כפי שהכרנו אותם ובמיוחד מורגש דבר זה בהתנהלות היום יומית של כל אדם וכל משפחה.
בכדי לשמור על חיי האזרחים הטילה המדינה הגבלות על התנועה ועל ההזדמנויות למפגש בין האנשים, הפסיקה את החינוך והלימוד של הילדים בבה"ס ,הגבילה מאד את היציאה לעבודה ואסרה על קיום מפגשים מכל סוג כולל התרועעות חברתית ותרבותית.
המציאות המוכרת לכולנו השתנתה בחטף….
כל שינוי מביא עמו חוסר וודאות לגבי ההווה והעתיד המיידי המולידה תחושת חרדה.
למעשה רגשות אלו ילכו ויתפוגגו עם הזמן, ככל שיתברר המצב ואנו נאמץ ונתאים את החוקים והסדרי החיים החדשים למציאות שתיווצר ואנו נחזור לעבוד ולהתפרנס .
אולם , בינתיים …
בינתיים אנו יושבים בבית עם הילדים בגילים השונים, דואגים וחרדים מאד לבריאות, לפרנסה , למעמד האישי, אנו תוהים לגבי מידת יכולתנו לשאת את הרעש והצעקות המוזיקה בקול רם או סרטי הילדים האין סופיים בטלוויזיה או הצורך לתת מענה לטענה "משעמם לי"… הבית שהיה עד כה לרבים מאתנו , מקום של רוגע בסוף יום עבודה מלחיץ ודרשני , הפך להיות בעצמו למקום מלחיץ ודרשני ורבים איבדו את מקום המנוחה שהיוו עבורם הבית ושעות הערב לאחר שהילדים הלכו לישון…כל זאת ביחד עם תחושת החוסר הוודאות והחרדה הכוססת מביא ללחץ נפשי גדול…
לחץ נפשי זה מיתרגם במקרים רבים לכעס . וכעס מטבעו מחפש לעצמו אובייקט , אנו כועסים על מישהוא או על משהוא ובמקרים רבים האובייקט האולטימטיבי הוא בן/בת הזוג . וכך למצב הלחוץ ממילא מתווספים כעסים ,מריבות וחשבונות עבר…
אז מה אפשר לעשות ?
ברצוני לתת רשימה קצרה של פעולות שמטרתן הפחתת הלחץ הנפשי ע"י צמצום אזורי אי הוודאות:
- זמן את בן/בת הזוג שלך ל"פגישת עבודה" מתוכננת.
- בפגישת העבודה בנו לו"ז שבועי לגבי המטלות הביתיות וחלוקתן על בני הבית (כולל הילדים..כן ,כן אתם עכשיו מחליטים עבורם).
- הקצו זמן לכל מטלה או פעילות –גם צפיה בטלוויזיה היא פעילות ולכן מוגדרת בזמן ומקום.
- חלקו בינכם את הסמכויות : מי אחראי על מה ומתי.
- צרו טבלה שבה מצד אחד מפורטות המטלות ומצד שני שעות הפעילות מי האחראי ועמודה למידת הביצוע : בוצע/לא בוצע וכן עמודה להערות.
קיבעו מועד יומי לסיכום תוצאות הטבלה באותו היום. ודונו בהערות .
דיון זה יכול לשמש לכם להתאמת טובה ומדויקת יותר של הפעילויות והזמנים שלהם.
דרוש זמן להתרגל להתנהל בצורה זו. אל תתייאשו בקלות .גם אם נתקלתם בקושי או בסירוב. עמדו על החלטתכם והתאימו אותה במידת הצורך.
במשך הזמן תחושו כי אתם מצליחים לנהל ולכוון את פעילות הבית והמשפחה וכי אתם מוצאים את הדרך הייחודית המתאימה לכם ולבני זוגכם לחלוק באחריות ובמטלות ואז תוכלו גם לערוך לשאר בני הבית "שיחת בוקר" שיחה שבה אתם מספרים על העומד לקרות באותו יום בהתאם ל"שיחת הערב" של שניכם.
כמובן שסדר הפעולות והתזמון שלהם עשוי להיות שונה מזה שתיארתי למעלה, אולם המטרה כאמור , היא להפחית את תחושת אי הודאות (כדי להפחית את החרדה הכעסים והלחץ הנפשי)
ולכן ע"י יצירת שליטה וודאות באותם תחומי חיים שבהם אתם יכולים לשלוט ,אתם משיגים מטרה זו ובאותו הזמן משיגים גם מטרות חשובות נוספות : שיפור הסמכות ההורית , שיפור התקשורת הבין זוגית והבין דורית, שיפור שיתוף הפעולה הזוגי , שיפור האמון הזוגי ועוד…
ואם אחרי הכל עדיין ישנם נושאים שאתם חשים שהייתם רוצים לשפר או להבין יותר טוב. תוכלו לפנות לייעוץ זוגי או לטיפול זוגי ולשפר בכך בהרבה את הזוגיות בינכם ובכך להפוך את הקורונה על השינוי שהביאה לחיינו מלימון ללימונדה. בהצלחה עירית שמיר
